ארכיון תגיות: מגילת קהלת פרק ח

מגילת קהלת פרק ח

א מִי כְּהֶחָכָם וּמִי יוֹדֵעַ פֵּשֶׁר דָּבָר חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו וְעֹז פָּנָיו יְשֻׁנֶּא ב אֲנִי פִּי-מֶלֶךְ שְׁמֹר וְעַל דִּבְרַת שְׁבוּעַת אֱלֹהִים ג אַל-תִּבָּהֵל מִפָּנָיו תֵּלֵךְ אַל-תַּעֲמֹד בְּדָבָר רָע כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַעֲשֶׂה ד בַּאֲשֶׁר דְּבַר-מֶלֶךְ שִׁלְטוֹן וּמִי יֹאמַר-לוֹ מַה-תַּעֲשֶׂה ה שׁוֹמֵר מִצְוָה לֹא יֵדַע דָּבָר רָע וְעֵת וּמִשְׁפָּט יֵדַע לֵב חָכָם ו כִּי לְכָל-חֵפֶץ יֵשׁ עֵת וּמִשְׁפָּט כִּי-רָעַת הָאָדָם רַבָּה עָלָיו ז כִּי-אֵינֶנּוּ יֹדֵעַ מַה-שֶּׁיִּהְיֶה כִּי כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה מִי יַגִּיד לוֹ ח אֵין אָדָם שַׁלִּיט בָּרוּחַ לִכְלוֹא אֶת-הָרוּחַ וְאֵין שִׁלְטוֹן בְּיוֹם הַמָּוֶת וְאֵין מִשְׁלַחַת בַּמִּלְחָמָה וְלֹא-יְמַלֵּט רֶשַׁע אֶת-בְּעָלָיו ט אֶת-כָּל-זֶה רָאִיתִי וְנָתוֹן אֶת-לִבִּי לְכָל-מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ י וּבְכֵן רָאִיתִי רְשָׁעִים קְבֻרִים וָבָאוּ וּמִמְּקוֹם קָדוֹשׁ יְהַלֵּכוּ וְיִשְׁתַּכְּחוּ בָעִיר אֲשֶׁר כֵּן-עָשׂוּ גַּם-זֶה הָבֶל יא אֲשֶׁר אֵין-נַעֲשָׂה פִתְגָם מַעֲשֵׂה הָרָעָה מְהֵרָה עַל-כֵּן מָלֵא לֵב בְּנֵי-הָאָדָם בָּהֶם לַעֲשׂוֹת רָע יב אֲשֶׁר חֹטֶא עֹשֶׂה רָע מְאַת וּמַאֲרִיךְ לוֹ כִּי גַּם-יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה-טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר יִירְאוּ מִלְּפָנָיו יג וְטוֹב לֹא-יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא-יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹהִים יד יֶשׁ-הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים אָמַרְתִּי שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל טו וְשִׁבַּחְתִּי אֲנִי אֶת-הַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר אֵין-טוֹב לָאָדָם תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי אִם-לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ וְהוּא יִלְוֶנּוּ בַעֲמָלוֹ יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר-נָתַן-לוֹ הָאֱלֹהִים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ טז כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת-לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת-הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל-הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה יז וְרָאִיתִי אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצוֹא אֶת-הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַחַת-הַשֶּׁמֶשׁ בְּשֶׁל אֲשֶׁר יַעֲמֹל הָאָדָם לְבַקֵּשׁ וְלֹא יִמְצָא וְגַם אִם-יֹאמַר הֶחָכָם לָדַעַת לֹא יוּכַל לִמְצֹא